מעקב אחר אנשים במשרדים הפך כבר מזמן לנורמה של החיים. אנחנו לא ניקח את הצד המוסרי והאתי של הנושא הזה, בואו נסתכל כמה לגיטימי זה?
לדברי המעסיקים, מעקב של אדם עלמקום העבודה לגיטימי ומוצדק. הנהלת החברה מסבירה את מעקב הווידאו של כוח אדם בכך שרק בדרך זו הם יכולים לשלוט במה שעובדים עושים, איך הם משתמשים בציוד משרדי, בין אם הם מפרים כללים פנימיים וכו '. הצוות מקשב כה רב אינו מתלהב ורואה את המעקב כהפרעה בחייו האישיים. להנהלה מיד מגיבה כי בעבודה לא יכולים להיות חיים אישיים. מי צודק?
הכל תלוי איך מתבצע מעקבגבר: פתוח או לא. כלומר, הבעיה נעוצה בשאלה האם אדם יודע על מצלמות המותקנות ותוכניות אחרות במחשב, אשר "למזוג" את כל המידע למנהל. תצפית נסתרת, למעשה, אינה חוקית. עם זאת, יש ניואנסים: אם עובד הוא חשוד בפעילות פלילית כגון גניבה או בסודיות להעביר מידע למתחרים, מעקב כזה הוא מוצדק. כלומר, ככל שההתגלויות הנסתרות מתגלות יותר, כך גדלים הסיכויים שהיא תיחשב לגיטימית בסכסוך בין הצדדים.
בכל המקרים האחרים, מעקב אחר אדםחייב להיעשות בהסכמתו בכתב. אבל זה לא אומר שאם העובד הוא נגד מעקב וידאו, אז הוא עשוי לדרוש להסיר את המצלמות ולהסיר את תוכניות ניטור מהמחשב.
שאלה נוספת: "איפה בדיוק אני יכול להתקין התקני וידאו?" מעסיקים מסוימים אינם מוגבלים רק לשטח משרדים, אלא גם שליטה על חדרי מנוחה, חדרי אוכל, מסדרונות, מקלחות ושירותים. בשני המקרים האחרונים, אתה יכול לתבוע בבטחה.
כדי להתקין מעקב וידאו במקומות כאלה, המעסיק חייב להיות סיבות טובות מאוד.
נושא נוסף שנוי במחלוקת הוא השגחה של אדם עלבמקום בעזרת טלפונים האזנת סתר. שליטה כזו יכולה להתבצע רק על טלפונים ארגוניים, אחרת זה ייחשב כהפרעה בחיים הפרטיים. מידע המתקבל על ידי טלפונים האזנת סתר בעל אופי אישי (שיחה עם רופא, עורך דין, וכו '), אינו כפוף. וזו הבעיה העיקרית של חברות רבות: דליפת מידע אישי, שבגללו העובדים הם באופן מוחלט נגד כל שליטה.
יש לא מעט נושאים שנויים במחלוקת במצבים כאלה, ולכן ניטור עובדים הוא דוגמה קלאסית לכך שההתקדמות הטכנולוגית השתלטה על יצירת מסגרת משפטית מפותחת.
</ p>
